מאת: עו"ד איתן ליפסקר
לפסק הדין בעניין ר.ר. נ' מ.ר. ואח'
יותר מעשר שנים הסתובב האב כואב ושבור וחיפש את בנו, שנחטף בידי גרושתו לארה"ב. בסופו של דבר הבן ואמו אותרו במדינת אילינוי. האב הגיש תביעת פיצויים על הכאב והסבל שעבר. ביהמ"ש חייב את האם החוטפת לפצות אותו במיליון שקל.
בשנת 1999, החליטו האב ואשתו דאז להתגרש. הם חתמו על הסדר גירושין, שכלל גם את הסדרי הראייה של האב עם בנם המשותף. ההסדר, שקיבל תוקף של פסק דין, כלל בתוכו סעיף המחייב להוציא לילד צו עיכוב יציאה מהארץ עד הגיעו לגיל 18.
למרות זאת, באוקטובר 2000 יצאו האם ובנה את גבולות המדינה ועקבותיהם אבדו. האב, שעולמו חרב עליו, ניסה לאתר את בנו, בתחילה בארץ ולאחר מכן במשך שנתיים באוקראינה, לשם הניח שתיסע האם.
בסופו של דבר התברר לו, בעזרת משרד הפנים, שבנו טס לארה"ב. הוא הגיש מיד תלונה במשטרה על חטיפת בנו ובפברואר 2001 הוצא צו מעצר כנגד האם. אך בשנת 2002, החליטה המשטרה לסגור את התיק בטענה שהנסיבות אינן מצדיקות את המשך החקירה. את האב המשטרה לא טרחה ליידע על כך.
כשלא יכול היה לשאת עוד את הצער והדאגה, התמוטט האב ואושפז במחלקה פסיכיאטרית. מאז השתקם, והוא מתפרנס מקצבת נכות. בשנת 2009 נודע לו על סגירת התיק במשטרה ועל כך שצו עיכוב היציאה של הבן כלל לא נרשם.
בקיץ 2011, אותר מקום מגוריהם של האם ובנה במדינת אילינוי שבארה"ב, ובדצמבר 2012 ניסה לגבש הסדרי ראייה חדשים.
בתביעה שהגיש לאחר מכן לביהמ"ש לענייני משפחה ברמת גן, ביקש לחייב את האם לפצותו על הנזקים שנגרמו לו בגין החטיפה.
האב טען כי האם, שתכננה את החטיפה בקפדנות, מנעה ממנו את הזכות הבסיסית להיות הורה ופעלה בניגוד גמור להסכם ביניהם.
האם בחרה שלא להתגונן על אף שניתנו לה מספר הזדמנויות לעשות זאת.
זכות בסיסית להיות הורה
השופט נצר סמארה קבע כי האם הפרה את התחייבויותיה כלפי מי שהיה בעלה ולנצח יהיה אבי בנה., והוסיף, כי הוכח שהאם תכננה את פעולותיה במשך זמן ארוך, בנתה סיפורי כיסוי וכל פעולותיה נעשו במטרה לשלול מהאב את זכותו להיות הורה, תוך התעלמות מהדין הפלילי ומאמנות בינלאומיות ומאמנת האג בפרט.
אף שנקבע כי האב לא הוכיח את הוצאותיו או את הנזקים הרפואיים והנפשיים שנגרמו לו, הרי שלאור הכאב והסבל שעבר, כאשר חי לאורך שנים בחוסר וודאות ולא ידע מה עלה בגורל בנו, אין ספק כי הוא זכאי לפיצוי על מעשיה הקשים של האם.
משכך החליט השופט לחייב את האם בפיצוי של מיליון שקל בתוספת הוצאות משפט של 50 אלף שקל.
פסק הדין הוא צעד חשוב במגמה ברוכה העושה שימוש בדיני הנזיקין כגורם משלים לאמנת האג. בעוד מטרת האמנה היא למנוע חטיפת ילדים והחזרתם, דיני הנזיקין מבטיחים כי ההורה הנפגע יקבל מההורה החוטף פיצוי נאות על הנזק והסבל שחווה. מגמה זו מבטיחה את העמקת האפקטיביות של האמנה תוך יצירת תודעה והבנה ציבורית כי מעשה החטיפה הוא פסול.
כדאי לציין, שהפיצוי שנפסק לאב גבוה משמעותית לעומת פיצויים שנפסקו בפסקי דין קודמים. לדעתי, אין ספק שהרף הכספי יבוא לידי ביטוי גם בפסקי דין עתידיים.
לפסק הדין בעניין ר.ר. נ' מ.ר. ואח'
* עו"ד איתן ליפסקר הוא עורך דין העוסק בדיני משפחה ובחטיפת ילדים בפרט.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.